תקופת הקורונה הביאה עימה כל מיני אתגרים וצורך להסתגל למציאות אחרת שהכותרת שלה הוא "ריחוק חברתי". בקליניקה אני פוגשת נערות, בגילאי חטיבה, שזו התקופה שדורשת הכי הרבה מיומנויות חברתיות, מתקשות למצוא את עצמן בגלל אותו ריחוק חברתי. הן בכלל לא מכירות את חבריהן לכיתה פרט לפרצופים בריבוע שחור על המסך, לא יכולות להיפגש בגלל סגר כזה או אחר או כיוון שעוד לא הכירו בכלל, ועל כן מרגישות בדידות רבה ואיתה מצוקה נפשית. כמובן שהמצב קשה יותר לכל אלה מבינהן שמתקשות חברתית גם ככה.

הסדנא שפיתחתי כוללת כלים התנהגותיים קוגניטיביים שמטרתן להקל על המחשבות והרגשות שהנערות חוות בתקופה זו, לתת להן כלים לשיפור היכולות החברתיות וכל זה תחת מעטה של מפגש חברתי בקבוצה בה "כולן באותה הסירה" ולכולן מטרה משותפת – להקל ולו במעט על הריחוק החברתי.

הסדנא בנויה מ- 12 מפגשים שבועיים בקבוצה של 4-6 נערות.

​

בקבוצה נעבוד על סיטוצאיות חברתיות שונות, שיפור המסוגלות החברתית, שינוי דפוסי חשיבה מגבילה ודפוסי תגובה יעילים, נעבוד על השגת תחושת השייכות אל מול קבוצת השווים ונעבוד על חיזוק הבטחון והערך העצמי.